שחר נ' נעאמנה הישאם-עו"ד

פסק דין

המדובר בתביעה כספית בעילה נזיקית (רשלנות מקצועית) נגד הנתבע, עורך דין במקצועו.

לטענת התובע ביום 19/3/00 ערך הנתבע הסכם הלוואה (להלן: "ההסכם") בין התובע לבין גב' מזל פורטל (להלן: "מזל"). בעריכת ההסכם הנתבע ייצג הן את התובע והן את מזל. לטענת התובע ייצוגו של הנתבע היה שטחי, מזלזל, רשלני הן במשא ומתן לקראת עריכת ההסכם, הן במהלכו והן לאחריו.

כן נטען כי ההסכם מעיד על חוסר ידע מצידו של הנתבע, וכי לא רק שהנתבע לא הזהיר את התובע מפני לקיחת סיכונים שהם בבחינת הימור, אלא אף הטעה אותו להאמין כי בידיו בטחונות מספקים.

התובע תבע את מזל, בעלה ובתה ביום 15/7/02 (ת.א. 3989/02), וביום 26/4/04 ניתן נגדם פסק דין המחייב אותם לשלם סך של 803,350 ₪ בצרוף הפרשים כחוק.

לטענת התובע, עקב מחדליו של הנתבע אין הוא יכול לעשות שימוש בביטחונות ממשיים לכפות על מזל להחזיר לו את הכספים שהלווה לה ולממש את פסק הדין שניתן לטובתו כאמור לעיל.

אי לכך - התובע טוען כי על הנתבע לשלם לו סך של 450,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חתימת ההסכם (19/3/00) ועד הגשת תובענה זו, ובסך הכל- 657,822 ₪.

לטענת הנתבע בין התובע ו/או מזל לבינו לא שררו יחסי עורך דין- לקוח, התובע לא היה לקוחו והוא אף לא נדרש לייצגו בעניין כלשהו; התובע, וגם מזל, לא חתמו על ייפוי כוח לטובתו, הם לא שלמו לו שכר טרחה ואף לא נתבקשו לשלם; הוא (הנתבע) לא נתבקש לייעץ לתובע ו/או למזל לעניין תנאי החוזה (שנחתם ביניהם) או ניסוחו. הנתבע שימש לעניין חוזה זה בגדר "מדפיס" או "מקליד" בלבד, חסר כל מעמד משפטי.

לעניין טענות התובע באשר לניסוח ההסכם ו/או תנאיו טען הנתבע כי אין לתובע להלין אלא על עצמו, שכן הוא חתם על החוזה כאמור. כמו כן יכול היה התובע להיות מיוצג על ידי עורך דין אילו רצה, וכי התנהגותו מעידה על רשלנות תורמת מצידו בשיעור של 100%.

בנוסף טען הנתבע כי משזכה התובע בקבלת פסק דין נגד מזל, בעלה ובתה, מיצה התובע את תביעותיו בגין החוזה הנ"ל ואין הוא זכאי לחזור ולתבוע בגינו.

הצדדים הביאו ראיותיהם.

מטעם התובע העיד הוא בעצמו ולא הביא עדים נוספים. מטעם הנתבע העיד עו"ד זוהר שולי (אשר עבד במשרדו של הנתבע בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה) וכן הנתבע בעצמו. הצדדים הגישו סיכומים בכתב והתיק נקבע למתן פסק דין.

יחסי עורך דין- לקוח:

מאחר ועילת התביעה, עליה מבסס התובע את טענותיו, הינה "רשלנות מקצועית" בהיותו לקוח של הנתבע, קם הצורך לבחון, בהרחבה, את הקשר המשפטי בין התובע לנתבע בכל הקשור לעריכת וחתימת הסכם ההלוואה.

באופן כללי ניתן לציין כי כאשר עולה מן הראיות כי עורך הדין לא ייצג את האדם הטוען לייצוגו בשום הליך משפטי, לא גבה ממנו שכר טרחה, לא חתם עימו על הסכם שכר טרחה ואף לא העניק לו ייפוי כוח לייצגו- הרי שהוא לא ייצגו כעורך דין, הגם שמעורך דין יש לצפות להתנהגות ראויה והגונה כלפי הזולת, אשר רואה בו משפטן ואדם המכיר את החוק.

ההלכה לעניין תחולת עוולת הרשלנות על "מומחה" במקצועו, נקבעה בפסק הדין התקדימי: המ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317. על הלכה זו חזר בית המשפט העליון במספר מקרים. כך למשל, קבע השופט ד' לוין בע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' אליהן שרמן ואח', פ"ד מד (4) 446:

"עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם...:

קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר;

הפרת חובה זו;

נזק לתובע כתוצאה מההפרה.